פאנינג (Panning) היא טכניקה שבה מזיזים את המצלמה יחד עם נושא בתנועה בזמן החשיפה. אם עוקבים נכון, הנושא יוצא חד והרקע נמרח לקווים. התוצאה מעבירה תחושת מהירות שאי אפשר לקבל בתמונה קפואה.
זה לא פאנינג
בתריס מהיר, למשל 1/640 שנייה, הכול קופא: הנושא, הרקע והגלגלים. התמונה חדה, אבל אין בה תחושה של תנועה. בתמונה הזו אפשר בקלות לחשוב שהזוג על הקורקינט עומד במקום.
בפאנינג עושים את ההפך: בוחרים מהירות תריס איטית, ומזיזים את המצלמה באותו קצב של הנושא. הנושא נשאר באותו מקום בפריים לאורך החשיפה, ולכן יוצא חד. הרקע זז ביחס למצלמה, ולכן נמרח.
על הקפאה ומריחה בהרחבה יש מדריך לצילום תנועה.
איזו מהירות תריס לבחור
אין מהירות תריס אחת שמתאימה לפאנינג. המהירות תלויה במהירות של הנושא. ככל שהנושא מהיר יותר, המצלמה זזה מהר יותר כדי לעקוב אחריו, וגם תריס מהיר יחסית ימרח את הרקע. נושא איטי דורש תריס איטי יותר כדי לקבל את אותה מריחה.
נקודות התחלה לתרגול:
- רכב או אופנוע: 1/30 עד 1/125
- אופניים וקורקינט: 1/15 עד 1/60
- ריצה: 1/20 עד 1/40
- הליכה: 1/8 עד 1/20
רוכבי האופניים כאן צולמו ב-1/60, והרקע מרוח היטב. הם נוסעים מספיק מהר, כך שגם תריס יחסית מהיר מספיק.
הולכת רגל זזה הרבה יותר לאט, ולכן צריך תריס איטי בהרבה. כאן התריס היה 1/20. שימו לב שהרגליים והידיים מטושטשות: הן זזות בכיוון אחר מהגוף, ולכן לא נשארות חדות גם כשהעקיבה מדויקת. בהליכה ובריצה זה חלק מהאפקט.
ככל שמאטים את התריס, הרקע נמרח יותר, אבל קשה יותר לשמור על הנושא חד. כאן התריס היה 1/25, בלילה. האופניים נשארו חדים, והמכוניות והאורות ברקע נמרחו לפסים.
איך עושים את זה בפועל
- עדיפות תריס (S או Tv): קובעים את מהירות התריס, והמצלמה בוחרת צמצם. באור שמש חזק הצמצם ייסגר הרבה.
- פוקוס עוקב וצילום ברצף: מצב AF-C (בקנון AI Servo) וצילום ברצף מגדילים את הסיכוי שאחת התמונות תצא חדה.
- עמידה יציבה: רגליים ברוחב הכתפיים, מול המקום שבו הנושא יעבור. מסובבים את הגוף מהמותניים, לא רק את הידיים.
- מתחילים לעקוב מוקדם: תופסים את הנושא בעינית לפני שהוא מגיע, לוחצים כשהוא מולכם, וממשיכים לעקוב גם אחרי הלחיצה.
- מצלמים הרבה: בפאנינג חלק גדול מהתמונות לא ייצא חד. זה נורמלי גם אצל צלמים מנוסים.
מייצב תמונה ופאנינג
תנועת הפאנינג יכולה לבלבל את מייצב התמונה, כי היא נראית לו כמו רעידה גדולה. בחלק מהעדשות יש מצב ייעודי לפאנינג (בקנון זה Mode 2), שמייצב רק את התנועה האנכית. בעדשות ובמצלמות חדשות המייצב בדרך כלל מזהה פאנינג לבד. כדאי לבדוק בהגדרות או בספר ההדרכה מה יש בציוד שלכם.
כמה נושאים בפריים
בפאנינג רק מה שזז בדיוק באותו קצב של המצלמה ייצא חד. בקבוצת רצים כל אחד רץ במהירות קצת אחרת, ולכן צריך לבחור אחד ולעקוב רק אחריו. השאר ייצאו מטושטשים יותר, וזה בסדר.
איזו תאורה מתאימה לפאנינג
פאנינג דורש תריס איטי, ולכן דווקא תאורה לא חזקה עובדת הכי טוב. בשמש חזקה, תריס של 1/15 או 1/30 מכניס הרבה אור, והמצלמה נאלצת לסגור את הצמצם עד הסוף. לפעמים גם זה לא מספיק, והתמונה יוצאת שרופה. בצל או בדמדומים קל הרבה יותר לעבוד במהירויות האלה. צריך רק להעלות ISO.
התמונה הזו צולמה בלילה ב-1/25 וב-ISO 6400. הרכב נוסע מהר, ולכן 1/25 מספיק כדי למרוח את הרקע ולקבל את הרכב חד.
איפה מתרגלים
פאנינג עובד הכי טוב כשהנושא נע במישור, במקביל אליכם, ולא מתקרב או מתרחק מהמצלמה. ככה הוא נשאר באותו מרחק לאורך החשיפה, והפוקוס לא צריך להשתנות.
הדרך הכי טובה ללמוד פאנינג היא לעמוד ליד כביש, שביל אופניים או סקייטפארק ולצלם הרבה. מתחילים במהירות תריס בינונית, ומאטים בהדרגה עד שמוצאים את האיזון בין רקע מרוח לנושא חד.
