משולש החשיפה זה הבסיס של יסודות הצילום. קודם כל כי מדובר בכמות האור בצילום ודבר שני, משולש החשיפה מורכב משלושת המרכיבים העיקריים של הצילום והמצלמה – הצמצם בעדשה, התריס בגוף המצלמה, וה-iso. אבל קודם בואו נבין מה זה בכלל חשיפה בצילום.
מה זה הצמצם?
הצמצם נמצא בעדשה, ניתן לשנות את הגודל שלו (מפתח הצמצם) – ועל ידי כך להכניס יותר או פחות אור דרך העדשה.
צמצם פתוח זה מספר קטן (3.5-5.6) ומומלץ להשתמש בו בתנאי אור חלשים או אם רוצים לקבל רקע מטושטש.
צמצם סגור זה מספר גדול (16,22) ומומלץ להשתמש בו אם רוצים להכניס פחות אור אבל בעיקר אם רוצים לקבל יותר חדות בצילום. הצמצם מסומן באות– F. על חדות וטשטוש בצילום ניתן ורצוי לקרוא בפוסט שמדבר על עומק שדה בצילום.
תריס המצלמה וזמן החשיפה
זמן חשיפה של 30 שניות במצפה הכוכבים בגבעתיים
התריס נמצא בגוף המצלמה. האור נכנס דרכו במהלך הזמן שהוא נפתח ונסגר. זהו זמן החשיפה. מהירות תריס מהירה תכניס מעט אור ( לדוגמה 1/500, 1/250.1/200 השנייה). מהירות תריס איטית תכניס הרבה אור – לדוגמה מ – 1/15 ועד 30 שניות שלמות (מסומן בגרשיים).
בצילום הזה, התריס היה פתוח במשך 30 שניות שלמות, ולכן זה נראה כאילו התמונה צולמה באור יום. תמיד יש אור, גם בלילה אפל במכתש רמון, השאלה היא כמה זמן תריס המצלמה היה פתוח.
iso- רגישות החיישן לאור
ה iso קובע את מידת רגישות חיישן המצלמה לאור. את האיזו מעלים כאשר רוצים לצלם במהירות תריס מהירה ואין מספיק אור.בצילום באור יום מגדירים iso נמוך, 100 או 200. בתאורת של בית מעל את ה-iso ל-800 או 1600. במקומות ממש חשוכים ממשיכים להעלות את האיזו ל-3200 או אפילו 6400. ככל שה-iso גבוה יותר ייכנס יותר אור לחיישן המצלמה ולתמונה.
