ערכי ה-iso
ערכי ה-iso מתחילים ב-100 ומסתיימים איפושהו גם ב-51,200 (לא בכל המצלמות), 51,200 זה כמובן iso ממש ממש גבוה וממש עדיף לא להשתמש בו, התמונה שלכם לא תראה טוב. בגדול 100/200 iso זה לצילום באור יום ו-3200/ 6400 iso זה לצילום בתנאי תאורה של לילה חשוך, או בצילום במקום מאוד חשוך כמו בר אפלולי., אז גם מומלץ להשתמש בפלאש שעל המצלמה ביחד עם iso גבוה.
- ISO 100: רגישות נמוכה, מתאימה לאור יום מלא.
- 400-ISO 200: רגישות בינונית, מתאימה לתנאי תאורה משתנים ולצילומי חוץ ביום מעונן, או לצילום פנים עם תאורת חלון.
- ISO 800-1600: רגישות גבוהה, מתאימה לתנאי תאורה קשים יותר, כמו צילומי פנים ( INDOOR) או צילומי ערב.
- ISO 3200 ומעלה: רגישות גבוהה מאוד, מתאימה לתנאי תאורה קשים מאוד, כמו צילומי לילה או צילום במקום סגור וחשוך כמו בר, במקרה כזה מומלץ לצלם עם פלאש ועם iso גבוה.
כיוון הגדרת האיזו במצלמה:
כיוון הגדרות ה-ISO עשוי להיות שונה בין מצלמה למצלמה, אך התהליך דומה. ראשית, חפשו על גוף המצלמה כפתור עם תווית ISO. אם יש כזה, לחצו עליו והשתמשו בגלגלת הפקודות כדי לכוונן את הגדרות ה-ISO שלכם. אם אין לכם כפתור ISO, יהיה עליכם לשנות את ה-ISO מתוך התפריט.
iso ומהירות התריס-למה מומלץ להעלות iso כשחסר אור?
איזו גבוה ורעש בתמונה
שימוש באיזו גבוה מאפשר לנו לצלם בתנאי תאורה קשים ועדיין לקבל תמונות חדות, אבל…יש לזה מחיר. כאשר מצלמים באיזו גבוה התמונה תהיה מלאה בנקודות קטנות ומעצבנות שיגרמו לתמונה להראות פחות חלקה. כמות הרעש בתמונה מושפעת מגובה האיזו. ככל שהאיזו גבוה יותר כך יהיה יותר רעש. שימוש במצלמות מקצועיות עם חיישן פול פריים יקטין משמעותית את כמות הרעש. במידה ורכישת מצלמת פול פריים אינה עומדת כרגע על הפרק אז יש פתרון נוסף.
שימוש בחצובת מצלמה
שימוש ב-iso אוטומטי
במידה והאיזו אוטומטי המצלמה מזהה שחסר אור ומהירות התריס נהיית איטית יותר ומייד מעלה את האיזו על מנת לתקן את המצב. במצבי צילום עדיפות צמצם, עדיפות תריס ופרוגרם אין בעיה להשתמש באיזו אוטומטי. כדי לצלם במצב ידני מלא עדיף לא לעבור ל-iso אוטומטי.